(לצפיה בקובץ יש צורך בתוכנת Adobe Acrobat Reader - לחץ כאן)

גובה שכר לימוד תשע"א
גובה שכר לימוד תש"ע

גובה שכר לימוד לתשס"ט
מכתב מיום 25.03.09
מכתב מיום 08.03.09

גובה שכר לימוד לתשס"ח
גובה שכר לימוד לתשס"ז
גובה שכר לימוד לתשס"ו

שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ישראליים מתוקצבים

מעודכן לאפריל 2007

מאז שנות החמישים טיפלו ועדות ציבוריות ואחרות בקביעת גובה שכר הלימוד והסדרי תשלום שכר הלימוד לתואר הראשון והשני במוסדות להשכלה גבוהה. החלטותיהן של ועדות אלה מחייבות אך ורק את המוסדות המתוקצבים ע"י המדינה ואינן חלות על המוסדות הפרטיים להשכלה גבוהה (המוסדות שאינם נתמכים מהקופה הציבורית). כמו כן אין החלטות אלה חלות על לימודי התואר השלישי ועל לימודי תעודה במוסדות להשכלה גבוהה.

בנוסף לעיסוקן בנושאי שכר הלימוד השונים עסקו הועדות הציבוריות גם בנושא מפעלי הסיוע לסטודנטים, המשליכים על נושא שכר הלימוד והנדרשים לצורך גיבוש מדיניות שכר לימוד כוללת.

הבולטות בועדות הציבוריות אשר דנו בנושא שכר הלימוד ומפעלי הסיוע לסטודנטים היו הועדת הבאות: ועדת אגרנט (1959), ועדת קרגמן (1966), ועדת בר ניב (1971), ועדת נבון (1977), ועדת קצב (1982), ועדת קוברסקי (1991), ועדת מלץ (1996) וועדת וינוגרד (2001).

במהלך התקופה האמורה נרשמה התערבות ממשלתית בקביעת גובה שכר הלימוד פעמיים בלבד:
1. בשנות הלימוד תשמ"ה-תשמ"ז התערבה הממשלה בקביעת גובה שכר הלימוד באמצעות חקיקה שאפשרה גביית "אגרת לימוד", בנוסף להסדרים שנקבעו ע"י "ועדת קצב" (בשל האינפלציה המואצת ששררה באותה תקופה).

2. בשנים תשמ"ח-תשנ"א נקבע גובה שכר הלימוד ע"י הממשלה שלא באמצעות ועדה ציבורית.

בפני רוב הועדות הציבוריות עמדו להכרעה סוגיות מרכזיות באשר למבנה שכר הלימוד, לגובהו ולחלקו בתקציבי האוניברסיטאות, באשר להסדרים שיש להפעיל לקביעתו ובאשר לשיטת עדכונו.
לאחר דיונים במגוון נרחב של הצעות שהועלו במהלך השנים לגבי מבנה שכר הלימוד, אישרו כל הועדות, אשר דנו בנושא עד כה, כי אין מקום לשכר לימוד דיפרנציאלי או מדורג לסוגיו, וכי שכר הלימוד יהיה אחיד בכל התחומים ובכל הרמות, ונתמך ע"י התקציב הציבורי, תוך פיתוח והסתייעות במפעלי הסיוע לסטודנטים.

שכר הלימוד הנגבה מסטודנטים אזרחי חו"ל או מסטודנטים ישראלים המקבלים מימון מלא או חלקי במסגרת הסכמי שכר או במסגרת אחרת של מימון מוסדי, ממשלתי, ציבורי או אחר גבוה ב-25% משכר הלימוד הבסיסי.

באשר למנגנון ההצמדה והעדכון של שכר הלימוד, נקבע לאחרונה (ע"י שתי הועדות:
קוברסקי ומלץ) בסיס מוסכם לגובה שכר הלימוד, שישולם ב-6 תשלומים במועדים
קבועים ויהיה צמוד במלואו למדד המחירים לצרכן.

בעקבות המלצות ועדת מלץ נקבעו מספר הסדרים המופעלים במוסדות להשכלה החל משנה"ל תשנ"ז ועד לשנה"ל תשס"א (כולל), למעט סעיף 3 (להלן) המופעל במוסדות החל משנה"ל תשנ"ח. עוד נקבע כי בתום תקופה זו, תוקם ועדה ציבורית חדשה, אשר תבחן את הסוגיות בנושא זה מחדש.

להלן תקציר ההסדרים אשר נקבעו בועדת מלץ לקביעת גובה שכר הלימוד ומפעלי הסיוע לסטודנטים (יוני 1996):

א. בתקופה בה יחולו ההסדרים המובאים בדו"ח מלץ לא תהיה העלאה ריאלית של שכר הלימוד.

ב. סטודנט שישלם את מלוא שכר הלימוד מראש עד ה-15 בספטמבר יהיה זכאי להנחה בשיעור 2.5%.

ג. תשלום שכר הלימוד בלימודים חלקיים - נקבעו מדרגות לתשלום שכר הלימוד בגין לימודים חלקיים של סטודנטים במשך שנות הלימוד התקניות הרגילות בתחום לימודיהם, כלהלן:

לימודי תואר ראשון

א. סטודנט הלומד בפועל תכנית לימודים בהיקף של 50% ומעלה מתכנית הלימודים הנורמטיבית
השנתית המלאה בתחום לימודיו, ישלם שכר לימוד יחסי בהתאם לחלקיות לימודיו.

ב. סטודנט הלומד פחות מ-50% מתכנית הלימודים המלאה בתחום לימודיו, ישלם שכר לימוד יחסי בהתאם לחלקיות לימודיו בתוספת תקורה בשיעור 10% משכר הלימוד המלא, שמהווה כיסוי בגין ההוצאות הקבועות הנוספות הקשורות בלימודיו החלקיים.

ג. סטודנט המושך את לימודיו מעבר למספר שנות הלימוד התקניות הרגילות בתחום לימודיו, ישלם תוספת בשיעור 10% משכר הלימוד מעבר לחלקיות היחסית של לימודיו.

לימודי תואר שני

א. כדי למנוע גרירת יתר של לימודי תואר שני, החליטה הועדה כי שכר הלימוד שייגבה מסטודנט לתואר שני המחליט לפרוס את לימודיו על פני 4 שנות לימוד יהיה בהתאם לחלקיות לימודיו ולא יפחת מ-50%.

ב. תלמיד שסיים את חובות השמיעה בתום 4 שנות לימוד ונותרה לו בחינת גמר או הגשת תזה בלבד, ישלם תקורה בשיעור 10% משכר לימוד בלבד. תלמיד שלא סיים את חובות השמיעה בתום 4 שנות לימוד, ישלם שכר לימוד יחסי בתוספת תקורה בשיעור 10%.

החלטות נוספות של ועדת מלץ, ביניהן - תשלומי חובה ותשלומי רשות נלווים, מפעלי הסיוע לסטודנטים וכו' - ניתן למצוא בדו"ח הועדה, שהוצא עם סיום עבודתה.

המלצות ועדת מלץ

 

במאי 2000 מינה ראש הממשלה דאז, מר אהוד ברק, ועדה ציבורית להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד.

בהתאם לנגזר מכתב המינוי המליצה הועדה על הפחתת שכר הלימוד לתואר ראשון בשיעור ריאלי מצטבר של 50% בשנים תשס"ב-תשס"ו, ואלה אומצו ע"י ממשלת ישראל. בהחלטות מאוחרות יותר סייגה הממשלה את החלטתה המקורית בעניין המלצות ועדת וינוגרד, כך שבפועל הופחת שכר הלימוד בתקופה תשס"ב-תשס"ו בשיעור מצטבר של 26% בלבד, כפי שמוצג בטבלה שלהלן.

 

שנת לימודים	המלצות ועדת וינוגרד באשר להפחתת שכר הלימוד*		ההפחתה בפועל של שכר הלימוד*
	שיעור הפחתה שנתי	שיעור הפחתה מצטבר	שיעור הפחתה שנתי	שיעור הפחתה מצטבר
תשס"ב	14%	14%	14%	14%
תשס"ג	9%	23%	3%	17%
תשס"ד	9%	32%	3%	20%
תשס"ה	9%	41%	3%	23%
תשס"ו	9%	50%	3%	26%
* ההפחתה מחושבת ביחס לשכר הלימוד שהיה נהוג בתשס"א.

 

מעבר לדרכים, לשיעורים ולמועדים להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה התבקשה הוועדה לדון בנושאים נוספים וביניהם גם הבטחת הנגישות להשכלה הגבוהה כך שמצב כלכלי ירוד לא יהווה מכשול בפני מי שמבקשים לרכוש את השכלתם במוסד אקדמי ועוד.

ביום 16 ינואר 2001 הודיע יו"ר הוועדה, השופט ד"ר אליהו וינוגרד, לראש הממשלה ולשר החינוך דאז, על התפטרותו מראשות הוועדה, אשר נומקה בהתערבות פוליטית בעבודת הועדה. כתוצאה מההתפטרות לא סיימה הוועדה לדון בחלק מהנושאים אשר היו על סדר יומה, ולפיכך המליצה כי כל ההסדרים לתואר ראשון שנקבעו בהחלטות ועדת מלץ מיום 7 יוני 1996, יוסיפו להתקיים אלא אם נקבע אחרת בהמלצות ועדת וינוגרד.

המלצות ועדת וינוגרד

 

בדצמבר 2006 מונתה ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה, בראשותו של ח"כ ושר האוצר לשעבר, מר אברהם (בייגה) שוחט. כחלק מועדה זו הוקמה ועדת משנה לקביעת גובה שכר הלימוד ומערכי הסיוע לסטודנטים בראשות ד"ר ליאורה מרידור.

ועדת שוחט צפויה להגיש המלצותיה לממשלת ישראל עד סוף חודש יוני 2007.